החלטה בתיק בר"ע 3847-09-13

1.   לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (הנשיאה אפרת לקסר; ס"ע 35416-03-12) מיום 8.7.2013, בה נדחתה בקשת המבקשת לתקן את כתב ההגנה מטעמה.  

2.   בבית הדין האזורי מתבררת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת, לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצלה כנהג מונית, החל משנת 1973 לטענתו, ומסיומה ביום 30.1.2012, עת פוטר, לטענתו. בכתב ההגנה מטעמה, טענה המבקשת בסעיף 8, כי המשיב החל לעבוד אצלה ביום 10.8.1993, וכך צוין גם בתלוש השכר שצירפה לכתב ההגנה. בסעיף 23 לכתב ההגנה, לעומת זאת, נכתב כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד החל מיום 10.8.1973.

3.   במהלך ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בהליך זה, טען ב"כ המבקשת, כי היא אינה חולקת על כך שהמשיב החל לעבוד אצלה בשנת 1973, אלא שלטענתו התברר לו, כי המשיב קיבל פיצויי פיטורים בשנת 1993, ומטעם זה נכתב תאריך תחילת עבודתו בתלוש השכר משנת 1993.

4.   לאחר ישיבת קדם המשפט הגישה המבקשת הודעה, לפיה התברר לה בעקבות בדיקות שערכה אצלה לאחר הדיון, כי המשיב הוא אדם מורשע, אשר שהה חלק ניכר מהתקופה בה טען כי עבד בחברה בבית הסוהר, וכי "הגם שהיה מצוי בחלק מהזמן בסביבת הנתבעת, הנתבעת לא העסיקה אותו באותן שנים". ביום 21.3.2013 קבע בית הדין האזורי, כי ככל שהמבקשת מעוניינת לתקן את כתב הגנתה, עליה להגיש בקשה מתאימה ולצרף לה תצהיר. המבקשת עשתה כן, וחזרה על הטענות שטענה בהודעה מטעמה.

5.   בהחלטתו מיום 8.7.2013 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, והסביר כי אף שהכלל הוא כי בית הדין ייעתר לבקשות לתיקון כתב טענות כאשר הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי על ידי תשלום הוצאות, וכי ככלל ינקוט בית הדין בגישה ליברלית, בנסיבותיו של מקרה זה יש לחרוג מן הכלל. בית הדין הסביר, כי מדובר בשינוי מהותי בגרסתה העובדתית של המבקשת, מבלי שניתן לכך כל הסבר של ממש, וכי הבקשה סתמית ולקונית. בבקשה אין כל פירוט של הבדיקות שערכה המבקשת לטענתה לאחר קדם המשפט שגרמו לה לסטות מהותית מגרסתה. בבקשה אין גם כל פירוט מדוע נתונים אלה הגיעו לידיה רק בשלב זה של ההליך, לאחר שהוגש כתב הגנה והתקיים קדם משפט, ואין גם כל פירוט מהן השנים בהן שהה המשיב בבית סוהר, ככל ששהה. עוד קבע בית הדין, כי הבקשה אינה ברורה, שכן המבקשת טענה כי חלק מאותן שנים שקדמו לשנת 1993 המשיב "היה מצוי בחלק מהזמן בסביבת הנתבעת", אך בד בבד מוסיפה וטוענת המבקשת כי לא העסיקה אותו באותן שנים. אשר על כן דחה בית הדין האזורי את הבקשה, ומכאן הבקשה שלפניי.

6.   לאחר שנתתי דעתי לבקשה, אני מחליט לדחותה. הכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות דיוניות מנומקות שניתנו על ידי הערכאה הראשונה - הדיונית, אלא במקרים חריגים. לא מצאתי כי המקרה שלפני מהווה מקרה חריג המצדיק סטייה מכלל זה. נימוקיו של בית הדין האזורי שלא להיעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה נכונים, ולא מצאתי כי יש מקום להתערבותנו בהם.

אכן, כפי שציין בית הדין האזורי בהחלטתו, ככלל נוקט בית הדין בגישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, במיוחד מקום בו הנזק לצד השני ניתן לפיצוי כספי. עם זאת, בבקשתה לבית הדין האזורי, כמו גם בבקשה לרשות הערעור שלפניי, לא נתנה המבקשת הסבר המניח את הדעת מדוע היא מבקשת לסטות מהגרסה שהוצגה על ידיה בישיבת קדם המשפט, לא צירפה כל ראיה לטענותיה כי המשיב שהה בבית הסוהר בחלק מהשנים בהן טען כי עבד אצלה, לא פירטה את התאריכים הרלבנטיים ולא נתנה כל הסבר לטענתה לפיה המשיב נהג להסתובב בקרבת התחנה, אך לא עבד בה. יובהר כי אין באמור כדי למנוע בעד בית הדין לקבוע את תקופות ההעסקה על פי ההוכחות שיובאו לפניו במסגרת ההליך. אשר על כן, לא מצאתי צידוק להתערבותנו בהחלטתו של בית הדין האזורי, ולמתן רשות הערעור.

7.   סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,יב'  תשרי התשע"ד (16 ספטמבר 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: